איך אבא ואמא משפיעים לנו על הנפש ועל הבשלות שלנו לקשר זוגי?

משפחה שכזאת

כשבוחנים את ההשפעה ההורית על המערכת התודעתית של הילדים, מוצאים שהאבא והאמא מעניקים לילדים השפעה מאוד יסודית ועמוקה. כדי להבין מה בדיוק תפקידו של דמות האב בפיתוח התודעתי של הילדים ומהי תפקידה של האם, צריך להקדים ולהבין באופן כללי את המבנה הבסיסי של התא המשפחתי.

בספרי החסידות והקבלה מובא שהנפש מורכבת באופן כללי מעשר כוחות הקרויים עשר הספירות. עשר הספירות הוא החלק המודע שבנפש כאשר מעליהן נמצא העל-מודע הנקרא כתר. את עשר הספירות עצמן ניתן לחלק לארבעה חלקים כלליים: 

  1. ספירת החכמה
  2. ספירת הבינה
  3. שש המידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד)
  4. ספירת המלכות 

החכמה והבינה, שתי הספירות הראשונות, נקראות בקבלה ‘אבא’ ו’אמא’. החכמה היא ‘אבא’ והבינה היא ‘אמא’. חז”ל אומרים – שלושה שותפים באדם. האבא נותן את הלובן, האמא נותנת את האודם והקב”ה נותן את הנשמה. החכמה, שהיא כאמור הספירה הראשונה בחלק המודע של הנפש, נקראת גם ‘ברק המבריק’ והיא תחילת המודעות הגלויה של האדם. כמו רעיון שכלי ראשוני שמתנוצץ בתודעה. הזרע התודעתי והשורשי הראשון. אח”כ מגיעה ספירת הבינה שנקראת ‘אמא’. האמא לוקחת את נקודת החכמה הכללית ומפתחת אותה למבנה רעיוני שלם ומסודר. 

כלומר, האבא נותן את הלובן – את הזרע הראשוני, הכללי וחסר הצורה והאמא לוקחת אותו ובאמצעות תהליך של בירור פנימי מפתחת, מפרטת ובונה ממנו מבנה שלם ומסודר שמסוגל לצאת לאויר העולם. 

התולדות של החכמה והבינה – אבא ואמא – הן המידות. החוויה הרגשית שנוצרת כתוצאה מההתבוננות השכלית ואילו ספירת המלכות, הספירה האחרונה שבנפש, היא כח המימוש והביצוע המעשי. 

ארבעת החלקים הללו שבעשר הספירות הם כנגד 4 אותיות של שם ה’ והם מבטאים את המודל המשפחתי השלם: 

י’ – חכמה – אבא

ה’ – בינה – אמא

ו’ – מידות – בן

ה’ מלכות – בת

אבא ואמא

המבנה הבסיסי של עשר הספירות הנ”ל מורכב משלושה קווים – ימין, שמאל ואמצע. כלומר, ספירת החכמה (הראשונה) נמצאת למעלה בקו ימין שבנפש. לידה בקו שמאל נמצאת ספירת הבינה ומתחתיהן בקו האמצעי נמצאת ספירת הדעת וכן הלאה כל ייתר הספירות. יוצא שארבעת החלקים הנ”ל במודל המשפחתי הבסיסי אותו תארנו, ממוצבים כך שהחכמה והבינה נמצאים למעלה ואחד ליד השני, המידות באמצע מתחתיהן ובאמצע למטה ספירת המלכות. האבא והאמא, בקו אופקי אחד, אחד ליד השני והילדים מתחתיהם. 

מה המיקום הגרפי הזה מלמד אותנו? שאבא ואמא נמצאים ביחס לילדים במקום שוויוני. הם מופיעים בתודעה של הילדים כשווים ומעליהם. אבא ואמא באופן כללי צריכים לבטא מול הילדים יחס של רוממות והבדלה כמו השכל שנמצא ברוממות והבדלה מעולם הרגש. זה אומר, שבאופן כללי גם האבא וגם האמא אמורים להעניק לילדים את היציבות הנפשית הבסיסית. ניתן לראות בצורה מוחשית שאנשים שהחלק השכלי שלהם מפותח ודומיננטי יותר, מסוגלים להתנהל בקור רוח מול מצבי לחץ והתמודדויות שונות בתחומי החיים השונים. וכאשר הילדים רואים את המקום השכלי והרגוע של ההורים, זה בונה בתוכם תחושת יציבות וביטחון בסיסי.

ובכל אופן, ישנו הבדל מהותי בין ההשפעה האבהית לבין ההשפעה האמהית. כשבוחנים במבנה הנ”ל את היחסים בין הילדים (המידות והמלכות) לבין אבא ואמא (החכמה והבינה) רואים שמי שנמצא יותר קרוב אל הילדים היא האמא. זה כמובן בא לידי ביטוי גם ברמה המעשית כאשר האמא היא זאת שיולדת את הילדים ואח”כ מניקה אותם ובהמשך גם דואגת לצרכיהם הבסיסיים בבית ואילו האבא מרוחק יותר מהילדים. 

ברמה הנפשית, למרות ששני ההורים ודאי אוהבים את ילדיהם אהבה הורית בלתי מותנית, בכל אופן גם בסוג האהבה ישנו הבדל שנובע מאותו הבדל במיקום התודעתי השונה בין האבא לאמא. 

האבא שנמצא כאמור מרוחק יותר, אוהב את הילדים אהבה יותר קרה ושכלית (באופן יחסי כמובן). הוא משדר להם אהבה ללא תנאים ומסוגל לראות את הפנימיות הטובה שלהם גם כאשר הם לא מתנהגים ‘כראוי’. מתוך תנועת ההבדלה הפנימית שלו, הוא מסוגל להישאר יציב בתוך עצמו ופחות מתפעל ומתרגש מהתנהגויות ‘לא טובות’ של הילדים, ואילו האמא שנמצאת באופן יחסי קרובה יותר לילדים, מעניקה להם חום ואהבה גלויה וממילא גם נמצאת בתנועה של ציפייה ומסוגלת להתרגש ולהתפעל מההתנהגויות שלהם. 

ולכן, למרות שבאופן כללי גם האבא וגם האמא אמורים לשדר לילדים יציבות וביטחון, האבא מעניק תחושת ביטחון עצמי שנובע מעצם הקיום והנוכחות של הילד ללא תלות להתנהגות שלו ואילו האמא מעניקה לו את תחושת הביטחון שנובעת מהיחס החם והאוהב שמושפעת עליו בצורה גלויה ובונה בתוכו את היכולת הסביבתית והחברתית. 

ההשפעה על היכולת הזוגית

כדי להיכנס לקשר זוגי ולהצליח בו, גם באיש וגם באשה צריכים להיות קיימים שני יסודות נפשיים בסיסיים – הם צריכים להיות בעלי תחושת קיום וערך בלתי מותנה והם צריכים להיות בעלי יכולת חברתית מפותחת. 

כדי לנהל מערכת יחסים זוגית מוצלחת, על כל אחד מבני הזוג להרגיש מאוד שלמים ומלאי ביטחון וערך עצמי. הזהות העצמית שלהם צריכה להיות מגובשת ויציבה, כי רק כאשר לכל אחד מבני הזוג יש את ה’מקום’ שלו הם יכולים אח”כ להתחבר ולנהל מערכת יחסים של נתינה וקבלה הדדית ללא תחושת פגיעה, כעסים ומריבות. 

אבל אחרי שיש לכל אחד את הזהות העצמית הבלתי תלויה שלו, הם צריכים להיות מסוגלים להביע את עצמם ולהיות רגישים לזולת. את המקום העצמי חסר התלות שמרגיש בנח ובשלימות גם בלי קשר זוגי, את המקום הזה אנחנו מקבלים מהאבא. זאת היציבות העצמית והבסיסית שלי מעצם היותי. ואילו את היכולת החברתית והזוגית של נתינה וקבלה, את זה אנחנו מקבלים בעיקר מהאמא. 

כמובן שחשוב להדגיש שאת ההשפעות האלה אנחנו לא מקבלים בצורה ‘אוטומטית’ מזה שיש לנו אבא ואמא, אלא כדי ששני המקומות היסודיים האלה ייבנו ויטמעו בתוכינו אבא ואמא שלנו צריכים להתנהג כמו אבא ואמא. ואם הם לא הופיעו אצלינו במודעות כאבא ואמא, עלינו כמובן לתקן ולהשלים את אותה השפעה חסרה על מנת לתקן ולפתח בתוכינו את היכולת הזוגית הבסיסית שלנו. 

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב email
שלחו מייל
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווטסאפ

זוגיות היא מקום מורכב שעולות בו לא מעט דילמות והתמודדויות. אם יש לכם שאלה, התלבטות או כל דבר שהייתם שמחים להתייעץ איתי עליו, אתם מוזמנים ללחוץ על הכפתור ולשלוח לי הודעה ישירות לווטסאפ שלי

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד