למה בכלל להתחתן?

הרבי הריי”צ מספר שכאשר הציעו לפני אדמו”ר האמצעי מספר שידוכים, העדיף את השידוך שיוכל לבוא לידי פועל מוקדם ככל האפשר, כיון שלא היתה לו סבלנות להמתין למאמרים שישמע לרגל החתונה… לא עניינה אותו (כביכול) הכלה, לא עניינו אותו סידורי החתונה, מקום המגורים וכו’… הדבר היחיד שעניין אותו אלו מאמרי החתונה שישמע מאביו. עבורו החתונה היתה הזדמנות לגילוי אלוקות. ואולי ניתן לומר שמכיוון שסיפור זה פורסם ואף הרבי חזר וסיפרו ברבים, ישנה שייכות לעניין המופלא הזה גם אלינו ולמקום ממנו אנו ניגשים לחתונה.

כשבוחנים את הרצון לחתונה של האיש ושל האשה, רואים שהוא מאוד שונה. האשה ש’אל אישה תשוקתה’, מתעוררת ברצון עז להינשא כבר בגיל צעיר ביותר, ואילו האיש… אצלו הרצון פחות מורגש בצורה גלויה. בחסידות מוסבר שהסיבה לכך שכלה נקראת כך, היא על שום תנועת כלות הנפש שהיא חווה בנפשה, ואילו חתן נקרא כך על שום שעבורו חתונה היא נחיתה. חות דרגא ונסיב איתתא. רד מדרגתך ושא אישה, עד כדי כך שבליקוטי תורה של אדמו”ר הזקן מובא שעיקר המצוה לשמח חתן וכלה היא עבור שמחתו של החתן דווקא, שהרי הכלה כבר שמחה ממילא ואין זקוקים לשמחה כל כך… 

כדי להבין את ההפרש בחוויה הפנימית של האיש והאשה ביחס לחתונה נקדים ונסביר את השייכות השונה של האיש והאשה לכל אחד מהקוים שבנפש. בחסידות מוסבר שהנפש מחולקת לשלושה קוים – קו ימין, קו שמאל וקו האמצעי. קו שמאל הוא הקו שבו הנפש מרגישה את החלל ואת החוסר שקיים במציאות ולכן מתעוררת בצורה טבעית ברצון למלא את אותו חלל. קו ימין לעומת זאת, הוא הקו שבו הנפש מרגישה את האור ואת השלימות שקיימת במציאות ולכן חשה חווית עונג ומנוחה.

למרות שגם באיש וגם באשה ישנם כמובן את שלושת הקוים, בצורה יחסית האשה שייכת יותר לקו שמאל ואילו האיש שייך לקו ימין בנפש, ולכן אך טבעי שהאשה שחווה את החוסר הזוגי בצורה מאוד חזקה ודומיננטית בנפש, רצונה לנישואים והקמת הבית חזק הרבה יותר מרצונו של האיש שבצורה טבעית שייך יותר לקו ימין בנפש ולכן לא מרגיש כל כך את החוסר הזוגי וממילא גם רצונו להינשא חלש יותר מזו של האשה.

אך למרות השוני המהותי שבחוויית הרצון לחתונה והקמת הבית בין האיש לאשה, מהות הקשר הזוגי כידוע נמצא בקו האמצעי ושם דווקא רצונותיהם מסוגלים וצריכים להיפגש. כשמתבוננים ברצונות בן של האיש והן של האשה, מוצאים שהמשותף לשני הרצונות הסותרים הללו הוא ששניהם נובעים מהתחושה הטבעית שלהם הנובעת כאמור מהשייכות השונה שלהם לשני הקוים – ימין ושמאל. אבל, יש גם את הקו האמצעי.

כאמור, קו שמאל מבטא את תחושת החוסר והחלל וקו ימין מבטא את תחושת השלימות והמנוחה. קו האמצעי לעומתם מבטא מקום שמאפשר לחבר בין שני הקוים הסותרים והוא מקום ההתמסרות אל האחר. התחושה ה’טבעית’ של קו האמצעי הוא הרצון העמוק לעשות ולפעול למען האחר. הוא חש את המשמעות העמוקה של הקיום והיא לפעול לא מתוך רצונות וצרכים אישיים אלא מתוך תחושת אידיאל והתמסרות למשהו שמעבר אליך. במילים אחרות, קו האמצעי הוא המקום שמאפשר לאדם לצאת מעצמו ומהרצונות האגואיסטיים שלו ובמקום זאת להרגיש ולהזדהות עם הזולת.

כאשר האשה רוצה להתחתן, היא רוצה זאת מתוך המקום של קו שמאל – חווה את החוסר ורוצה להתמלא ובצדק כמובן, ואילו האיש שמחובר כאמור יותר לקו ימין – מקום השלימות והמנוחה, נח לו כביכול ב’לבד’ שלו ועבורו החתונה היא סוג של ‘ריחיים על צווארו’ ולכן הרצון פחות מורגש.

אבל כאשר גם האיש וגם האשה, יוצאים מעצמם ועוברים לקו האמצעי – הקו שמבטא את החיבור והאיזון של שני הקוים, ואת החיבור שבין האיש והאשה, שם הרצון להתחתן נראה אחרת לגמרי. שם הרצון הוא לא ‘מה אני רוצה’ אלא מה ה’ רוצה. שם בקו האמצעי שני הרצונות הסותרים של האיש והאשה נפגשים – הם מגיעים אל החתונה לא מתוך התחושה האישית שלהם שממנה הם יוצאים, אלא מתוך תחושת שליחות והתמסרות אל הרצון האלוקי. למה הם רוצים להתחתן? כי זה רצון השם.

ידוע שהרצון העמוק של הקב”ה הוא שהאלוקות תתגלה דווקא כאן בעולם הזה. נתאווה הקב”ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים וזה קורה דווקא בחיבור של הרוחניות עם הגשמיות כפי שהרבי מסביר בהרחבה בדבר מלכות פרשת חיי שרה שהסיבה לכך שאברהם נתן ‘את כל אשר לו’ ליצחק זה בגלל שהנישואין של יצחק ורבקה מבטאים את המהות העמוקה של התפקיד של עם ישראל כאן בעולם – לייחד את שם מ”ה ושם ב”ן, את הנשמה עם הגוף ולגלות באמצעות ייחוד זה את עצמותו ומהותו של הבורא.

ואולי ניתן לומר בדרך אפשר שזהו ההסבר לכך שאדמו”ר האמצעי העדיף את השידוך שיוכל לבוא לידי פועל מוקדם ככל האפשר, כיון שלא היתה לו סבלנות להמתין למאמרים שישמע לרגל החתונה. מובא בתניא שמה שמיוחד בצדיק הגמור, בן העליה, שביטל את כל רצונותיו האישיים וכל מה שעושה, עושה כמו בן שמוסר את נפשו למען אביו ואמו – כל עניינו הוא גילוי אלוקות כאן בעולם ללא שום רצונות אישיים משלו. כך גם הרבי כל רצונות היה גילוי אלוקות וכך הוא גם התייחס לחתונתו – כאמצעי לגילוי אלוקות יותר נעלה.

אמנם אף אחד מאיתנו לא צדיק גמור, אבל ניתן אולי לומר שכמו שגם בינוני צריך לעיתים מזומנים להכניס למחשבותו מחשבות של צדיק בהן הוא מואס בתכלית בענייני עולם הזה, כך גם בעניין החתונה, עלינו להכניס קצת מחשבות של צדיק ולעורר את הרצון היותר עמוק ופנימי של קו האמצעי שבו אני רוצה להתחתן רק בשביל גילוי האלוקות שיצא מזה. לחיים לחיים.

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב email
שלחו מייל
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווטסאפ

תהליך החיפוש הוא תהליך נפשי מורכב ותוך כדי המסע הזה עולות לא מעט דילמות והתמודדויות. אם יש לכם שאלה, התלבטות או כל דבר שהייתם שמחים להתייעץ איתי עליו, אתם מוזמנים ללחוץ על הכפתור ולשלוח לי הודעה ישירות לווטסאפ שלי

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד